מהעיתונות

מגזין ים

גיליון 96, אפריל מאי 2005

מאת : אילן ורד

בין 7,107 האיים הטרופיים, השוכנים בין ים סין והאוקיינוס הפסיפי ושבעה הימים שסביבם, נמצאים כמה אתרי הצלילה מהפחות שגרתיים שצולל הרפתקן יכול לחלום עליהם. צלילות באיי הפיליפינים!

במקום רחוק, בצדו השני של כדור הארץ שלנו, שוכנת ארץ מופלאה – ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. 7,107 איים טרופיים, השוכנים בין ים סין והאוקיינוס הפסיפי, יוצרים ביניהם 7 ימים שונים, אשר לכל אחד מהם התנאים הסביבתיים הייחודיים לו וכך גם הנופים התת-ימיים. כל אחד מאיים אלו , המוקפים במים טרופיים, מציע מגוון רחב של צלילות וחיים עשירים מעל ומתחת למים.

אין פלא, אם כן, שאיי הפיליפינים זכו בפיהם של צוללים רבים לשם המופיע בכותרת.

איי הפיליפינים, שהתברכו בכל כך הרבה איים, כל כך הרבה מים טרופיים, שטחים עצומים של שוניות אלמוגים, כמות אין סופית של חופים לבנים ומספר אדיר של מיני בעלי חיים מעל ומתחת למים, מהווים, ללא ספק, את אחת מפינות החמד הייחודיות האחרונות על הכדור שלנו.

איי הפיליפינים מציעים לצולל הספורטיבי והטכני מכלול אפשרויות הכולל ספינות טרופות, קירות עמוקים, מערות, שוניות רדודות, צלילות עם סוגי כרישים שונים, צלילות עם פרות ים ועוד...
מאחר וגם אם נקדיש חיים שלמים לצלילה בפיליפינים לא נגיע אפילו למחצית מאתרי הצלילה, בחרתי להתרכז במספר אטרקציות ייחודיות השונות מעט האחת מהשנייה.

לאחר הנחיתה במנילה, שמתי את פעמי אל עבר האי המפורסם – Boracay . קשה לתאר במילים את פיסת גן-העדן הזו. אם לקצר, האי Boracay הוא כמו חלום שהתגשם. ובאריכות – חופים לבנים מעוטרים בעצי קוקוס מדהימים הנושקים למים צלולים ונעימים בצבעי טורקיז, לבן, תכלת וכחול כשברקע שוניות אלמוגים ועננות קלה. 
על האי מגוון מסעדות ובתי מלון לכל כיס וכל תייר שיזדמן למקום ימצא בו עניין.

המקום המומלץ ביותר מבחינתי הוא Sababi Beach בבעלות ישראלית. זהו החוף הנחמד ביותר ואחד הבודדים בו ניתן לנפוש בשקט ללא אלמנטים תיירותיים מדי.
צולל המגיע לאי ימצא במקום 31 מועדוני צלילה. אני בחרתי ב-Dive Gurus, מועדון משפחתי וסמפטי בעל שירות אישי.
האי Boracay מוקף כולו באתרי צלילה מעניינים. האתר הרדוד הנחשב ליפה ביותר הוא Crocodile Reef. בקפיצה למים עוד הייתי סקפטי, שכן לאחר שנים רבות של צלילה בסיני קשה מאד לרגש אותי במים. אולם, מהר מאד הבנתי כי המקום מעניין ביותר. שונית האלמוגים עשירה בדגי שונית צבעוניים ויפים השונים בצבעם מקרובי משפחתם המוכרים לנו מהים האדום. בצלילה אחת ראיתי 10 חשופיות שונות מסוגים שאינם מוכרים לי, מגוון עשיר של אלמוגים רכים וקשים, כוכבי ים ענקיים, מורנות רבות, סרטנים ולהקות רבות של דגי שונית. אולם, הדבר שתפס את מרב תשומת ליבי היו להקות הדגים המזכירים את הפזיות אולם צבעם כחול בוהק – בהחלט שינוי מרענן לעין.

כמדגם מייצג נוסף בחרתי באתר עמוק יותר הנקרא Yapak. אתר זה הוא הפופולארי ביותר באי בעיקר בגלל הסיכוי הגבוה לפגוש כרישי שונית, נפוליאונים, צבי ים ושאר דגי הים הפתוח. הצלילה נעשית בים פתוח תוך ירידה אנכית לקיר אלמוגים המתחיל בעומק 22 מטר. לאורך קיר זה מצויות מספר מערות מעניינות ואלמוגי מניפה. להקות דגים חולפות לאורך הקיר והמקום בהחלט משדר אווירה פראית. מומלץ גם לצלילה טכנית ובכל מקרה מוגבל לצוללים מנוסים.

מהאי Boracay ניתן גם לצאת לאתרים רחוקים יותר כולל הפלגות Liveaboard ולפגוש את כרישי הפטישן המרשימים. בכל אופן, אני בחרתי להמשיך אל אטרקציית צלילה עולמית המתחילה אט אט להתפשט אל עבר אוזניהן הצמאות של הצוללים בעולם: Thresher Shark!! בסוף 1997 נפרש כבל חשמל תת-מימי בין שני איים גדולים ומרכזיים. בעבודות ההתקנה עבדו מספר צוותים כאשר אחד מצוותי הצוללים עבד באזור הנקרא Monda Shole. צוללי הצוות ירדו מדי יום ביומו אל קרקעית הים בעומק 24 מטר ועסקו בעבודתם. במהלך העבודה , תוך תשומת לב מינימאלית לקורה סביבם, שמו לב לפתע לתופעה מדהימה החוזרת על עצמה מידי בוקר. בכל יום בשעות הזריחה והבוקר המוקדמות, הופיעו , בעקביות מדהימה, כרישים גדולים מזן נדיר – Thresher Shark. מכאן ועד הפיכת המקום לאתר צלילה הדרך כבר הייתה קצרה.

אתר ה- Monda Shole הוא, בעצם, התרוממות קרקע בלב ים בקוטר של כחצי ק"מ. צדו הרדוד 9 מטר ומדרון מתון מגיע עד צדו העמוק ב- 24 מטר. כל היקפו של המקום הם קירות אלמוגים הנופלים לעומק מרשים של 300 מטר. כרישי  ה- Thresher הפוקדים את האתר בכל בוקר מהווים את האטרקציה העיקרית במקום אם כי ניתן גם לראות באתר מנטות ופטישנים. ה- Thresher Shark ידועים בעברית בשמם "הכרישועל" בשל זנבם הארוך המהווה מחצית מאורכו הכללי של הגוף. גודלו של כריש בוגר – 5-6 מטרים.  תפקידו של הזנב הוא להצליף בלהקות דגים ודיונונים, להממם אותם ובכך להופכם לטרף קל. כרישי מים עמוקים אלו מרשימים ביותר וללא ספק מהיפים לצפייה בצלילה. נטייתם של כרישים אלו לחיים במים עמוקים הופכים אותם לנדירים מאד לצפייה ולכן תופעה ייחודית ויוצאת דופן של הופעתם במים רדודים יחסית בכל בוקר היא אטרקציה עולמית.

אף אחד לא יודע בוודאות מהי הסיבה להופעתם הסדירה במים רדודים דווקא באתר זה. הסברה אומרת שהכרישים הללו עולים ממעמקי הים לתחנות הניקוי הנמצאות בעומק 20 מטר. מאחר ועיניהם של כרישים אלו , החיים במים עמוקים, רגישות מאד, הם מגיעים למים רדודים בשעות הבוקר המוקדמות בהן דגי הנקאי כבר פתחו את עסקיהם ומאידך אור השמש אינו חזק מדי. ואכן, ניתן לצפות בכרישים כשהם מגיחים מהעומק ומאטים את שחייתם מעל הריף ע"מ לאפשר לדגי הנקאי לבצע את עבודתם הנאמנה.
הסיכוי לראות את הכרישים בצלילה במקום נע בין 100% בתקופה ללא ירח ועד 50% כשהירח מלא. אף אחד לא יודע מהי הסיבה לכך אולם אני משער כי יש קשר הדוק למיקום מזונם של הכרישים.
אל אתר צלילה זה ניתן להגיע מהאי Malapascua הממוקם לא רחוק מצפון ל-Cebu. זהו אי מדהים שהתיירות בו עדיין נמצאת בחיתוליה.
מלבד אתר ה- Monda Shole ישנם אתרי צלילה מעניינים נוספים באזור Malapascua הכוללים 2 ספינות מלחמה יפניות שהוטבעו במלחמת העולם השניה.
 

אולם אני בחרתי ביום הפלגה ל- Gato Island. ה-Gato הוא שמו של נחש הים החי באזור ושמו של האי ניתן לו בשל כמות נחשי הים הגדולה המקננת סביבו ועליו.
ואכן, בשתי הצלילות שביצעתי במקום ראיתי את בעל החיים המרשים הנ"ל. נחשי הים זוחלים על אלמוגי השונית בין 0-25 מטר, תוך חיפוש מתמיד אחר מזון בחריצי השונית. הם ארסיים ביותר, בין הנחשים הארסיים בעולם, אולם אין להם כל עניין בצוללים סביבם מה גם שפיהם הקטן כמעט ואינו מאפשר להם להכיש אדם. כל חצי שעה לערך עולים נחשי הים לפני המים ולאחר חמצון הדם הם צוללים שוב להשביע את רעבונם. בצלילה השנייה במקום הבחנתי בנחש הצולל אל הקרקעית, עוצר על גבו של אחד הצוללים ושוב ממשיך בצלילתו ללא ידיעתו של אותו צולל. 
מלבד נחשי הים, ניתן לראות במקום, באופן קבוע ומובטח, את סוסון הים הפיליפיני, שגודלו כגודל כפית וצבעו צהוב. במקום גם להקת כרישי לבן קצוות, המונה כשמונה פרטים והמרחק ביניהם לבין הביישנות הוא מרחק של שנות אור. 
הצלילה השנייה באתר היא ללא ספק אחת המעניינות שעשיתי. צלילה זו מתחילה בתוך מערה גדולה המובילה עד צידו השני של האי. בתוך מערה זו נוהגים הצוללים כבנוהל צלילת לילה. ניתן לראות במערה מספר רב של סוגי סרטנים וכרישי לבן קצוות נחים לקראת היציאה המחודשת לציד. מומלץ בחום!!!

לאחר האי Malapascua צללתי במספר מקומות נוספים ומעניינים שעל כל אחד מהם ניתן לכתוב כתבה שלמה, אולם בסיום הטיול בפיליפינים מצאתי את הדובדבן שכל כך רציתי למצוא. קבלו את כרישי הלוויתן של Donsol:
ישנם מספר מקומות בעולמנו הקטן, הנחשבים לעשירים בכמות כרישי הלוויתן הפוקדת אותם. ברשימת המובילים ניתן למצוא את Mingalau Reef באוסטרליה, איי גאלאפגוס באקוודור, האיים המלדיבים, בליז ועוד...
עם זאת, אף אחד ממקומות אלו אינו עומד בקנה אחד עם העיירה Donsol שקיבלה בשנים האחרונות את תואר "בירת כרישי הלוויתן בעולם".
דייגי Donsol הכירו את כרישי הלוויתן במקום מאז ומעולם. הם קראו להם בשם"Butandin" (העיוור הגדול) משום שאלו לא ראו את רשתותיהם ונתפסו בהן לעיתים קרובות. השמועות על כרישי הלוויתן במקום הגיעו לאוזניו של David Duran– צלם תת ימי מקומי , שהחליט לבדוק את הנושא לעומק. ב-2 בינואר 1998 פרסם David את תמונותיו מהמקום ומיד יצר קשר
עם (WWF (world wildlife fund כדי לבדוק מה ניתן לעשות ע"מ להגן על כרישי הלוויתן.  במקביל, הצליח David להוביל לחקיקת חוק להגנת כרישי הלוויתן והמנטות בפיליפינים.
כיום, בעיירה Donsol ישנו מרכז לצפייה בכרישי הלוויתן אשר הכנסותיו מיועדות לקהילה המקומית במקום הרווחים שאבדו לתושבים עם האיסור על דיג הכרישים.
כיום, תושבי המקום הם מחסידי כרישי הלוויתן בעולם ואף מקיימים, בשיתוף עם משרד התיירות הפיליפיני, פסטיבל Butandin גדול ומרשים בכל שנה באפריל.

וקצת על המקום: אף אחד לא יכול לשים את האצבע על הסיבה בגללה כרישי לוויתן רבים כל כך מגיעים לשטח מצומצם כל כך וישנם מחקרים רבים בנושא ברגעים אלו ממש.
השילוב בין מפגש זרמים גלובליים במקום וזרימתו של נהר גדול אל תוך הים, יוצר אזור עשיר במזון עבור כרישי הלוויתן וזו ללא ספק אחת הסיבות להימצאותם שם.
כרישי הלוויתן במקום הם, לרוב, זכרים שאורכם 5-8 מטרים. הזכר הגדול ביותר במקום   מגיע לאורך 14 מטרים. שמו Potol (קטום) שכן סנפיר הגב שלו חתוך במקצת.
את כרישי הלוויתן במקום ניתן לראות כל ימות השנה. אולם הזמן הטוב ביותר הם חודשי פברואר עד מאי בהם ניתן לראות ביום אחד עד ארבעים כרישי לוויתן. אם מזלכם אינו מאיר פנים, סביר שתקפצו למים עם עשרה בלבד!!!!!

על מנת לשמר את התופעה ולמזער את תופעות הלוואי של תיירות הצפייה, ישנם כללים ברורים במקום:

• אסור לצלול במקום אלא רק לשנרקל.
• השחייה עם כרישי הלוויתן עם מלווה Butandin Interactional Officer- BIO. 
• אין לגעת בכרישי הלוויתן.
• אסור השימוש בסקוטרים.
• אין לקפוץ אל כריש לוויתן אחד משתי סירות שונות.

בפועל, היציאה לים היא על גבי סירה המונה כשישה משתתפים. עם האיתור של כריש לוויתן קופצים למים ושוחים אליו. לרוב, כרישי הלוויתן הסקרניים יישארו אתכם כ-5 עד 10 דקות ואז יצללו אל מעבר לגבולות הראייה. עולים לסירה, נחים וקופצים לכריש הבא, וכן הלאה..
יציאה על גבי הסירה עולה כ- 2500 פיזוס (כ- 80$) למשך שמונה שעות. המחיר הוא לכל הסירה ללא קשר למספר המשתתפים.
אין ספק, שאיי הפיליפינים עם כן, בהתחשב בעובדה שזכיתי למעט מאד ממה שלמדינה זו להציע, ראויים לשם המופיע בכותרת.
המגוון אדיר, החוויות מרשימות והמקום מומלץ בחום לכל מי שדם הרפתקני זורם בעורקיו.
יש להצטייד בחיוך גדול והרבה מצב רוח טוב....